ראיון עם די ג'יי צבאי ליאור אילוק:

בין השנים 2012-2015 שירת ליאור אילוק כתקליטן (די ג'יי) צבאי בחיל האוויר.

ליאור אילוק הוא הדי ג'יי הראשון בצה"ל שהוגדר בתקן התפקיד "די ג'יי צבאי".

את השירות הצבאי כדי ג'יי העביר אילוק בלהקת חיל האוויר. במסגרת תפקידו כדי ג'יי צבאי ניגן ליאור אילוק בכל בסיסי חיל האוויר בישראל – מצפון לדרום, החל מהיחידות הכי קטנות ועד הבסיסים הגדולים ביותר.

הראיון המלא:

תמונה של די ג'יי צבאי ליאור אילוק במדי חיל האוויר מחזיק פלטת די ג'יי

למה בכלל עשו תפקיד די ג'יי צבאי?

כדי להבין למה בכלל עשו את התפקיד הזה של די ג'יי בשירות חובה, צריך להבין את הרוח שנשבה במסדרונות הצבא (או יותר נכון במסדרונות הפיקודיים) באותה תקופה.

עד שנת 2012 כל נושא התרבות והבידור בצה"ל היה שונה, כשרצו לעשות אירוע תרבותי כל שהוא פשוט הזמינו ספקים חיצוניים, בין אם אלה היו אמנים, מנחים, קייטרינג, מופעי במה וכ"ו.. וכך היה גם בנושא המסיבות – היו מסיבות סיום תקופה או סיום קורס וכשהן היו פשוט הזמינו די ג'יי חיצוני אזרחי.

ב 2012 הוחלטו על צימצומים בתקציב בכל נושא התרבות והבידור ולכן הוחלט בכל אופן להפסיק להזמין ספקים אזרחיים חיצוניים למופעי תרבות בצה"ל.

באותה תקופה נכנס לפיקוד על להקת חייל האוויר מפקד חדש בשם חיים שהעלה לראשונה את הרעיון של הגדרת תקן לדי ג'יי צבאי כחייל חובה – וכך בעצם נולד כל הרעיון הזה של די ג'יי צבאי – יש המון חיילי חובה שהם די ג'יים – אז למה לא פשוט להעסיק אחד כזה במשכורת של חייל חובה ולחסוך מאות אלפי שקלים בשנה לחברות חיצוניות? החשבון פשוט.

איזה מוסיקה ניגנת לחיילים?

מוסיקה קלאסית, סתם לא – ניגנתי כל מה שחשבתי לנכון שצריך לנגן כדי להרים מסיבה טובה לקהל חיילי חובה שבדרך כלל בגילאים 18-21.

דאגתי תמיד להרגיש את האווירה של אותה יחידה שאליה הגעתי לנגן, לרוב המוסיקה שניגנתי הייתה מוסיקת מיינסטרים שמתאימה לחיילי חובה, מדי פעם שמתי לב ביחידות מסוימות שיש להם נטייה לטעמים מוסיקלים נוספים – היו יחידות שהיפ הופ היה גורם להם לעשות מעגלי ברייקדאנס, היו יחידות שאהבו יותר מוסיקה מזרחית נוסטלגית, ביחידות אחרות דווקא אהבו להתקרחן עם טראנס – בקיצור היה מגוון, כל יחידה והמוסיקה שמרימה אותה יותר.

גם ביחידות עצמן היה שוני בין החיילים השונים, כל אחד מגיע מרקע שונה וגר במקום אחר בארץ, צריך היה לדעת לתמרן במהירות בין סגנונות שונים לפעמים כדי להחזיק את כולם ברחבה.

היו גם כמה אירועים שבהם נדרשתי לנגן מוסיקה מסויימת וספציפית כמו לדוגמא במירוץ חיל האוויר – אירוע ענק עם מעל ל 10,000 אורחים, הדרישה הגיעה מלמעלה מקצין הכושר של חיל האוויר לנגן מוסיקה "ארץ ישראלית" שמכבדת את האירוע, דיברנו מעט בטלפון והוחלט לנגן מוסיקה ישראלית בגרסאות רמיקס דאנס על מנת לשמור על קצב טוב לאורך כל האירוע – ישבתי חודש לבנות פלייליסט לאירוע הזה והיה שווה כל דקה.

איך הגעת לתפקיד הDJ הצבאי?

שאלת השאלות, האמת שאין לי נוסחה מדויקת להסביר מה היו בדיוק המהלכים שגרמו לכך שדווקא אני אשרת בתפקיד הזה, כאילו שהתפקיד בחר אותי יותר מאשר אני בחרתי אותו.

הכל התחיל בצו ראשון, מסתבר שאיפושהו בראיון שם שעשו לי סיפרתי שאני די ג'יי ואני אפילו לא זוכר את זה.

לאחר שנה בערך לקראת תחילת פיקודו של חיים מפקד הלהקה באותה תקופה – הוא כבר היה עם הרעיון הזה של די ג'יי צבאי ופשוט חיפש את החייל המתאים לזה, בבסיס הנופש של חייל האוויר היה חייל בשם אוראל ששירת שם כדי ג'יי של בסיס הנופש, אני ואוראל הכרנו טוב ושאלו אותו על התפקיד, הוא כבר היה לקראת שחרור כך שהתפקיד לא היה רלוונטי עבורו והוא שאל אותי אם מעניין אותי, אמרתי לו שכן.

וזהו משם ועד הגיוס לא קרה עם זה כלום, חשבתי שגם לא יקרה ואפילו לא עלה בדעתי לבדוק.

התגייסתי לחייל האוויר עשיתי טירונות רגילה בבסיס עובדה ולקראת סוף הטירונות נכנסתי לקצין מיון – פתאום משום מקום נפלה עליי ההצעה מקצין המיון שאמר משהו בסגנון של "אנחנו יודעים שאתה די ג'יי ונפתח ניסיון של תפקיד חדש להיות די ג'יי צבאי" אני קצת לא הבנתי מה קורה והתחלתי לשאול שאלות של צעיר מעצבן: מה זה התפקיד הזה? מה עושים בו? מה יהיו היציאות שלי? הייתי בטוח שסתם מנסים לשכנע אותי להסכים לאיזה תפקיד שהוא בכלל מערכות קשר או משהו.. אנחנו בצבא איזה די ג'יי עכשיו בראש של מישהו?

ברוב חוצפתי ביקשתי לחכות לסוף יום המיונים כדי להשיב תשובה האם אני מסכים, יצאתי מקצין המיון וישר התקשרתי לאבא שלי לספר לו ולשאול אותו מה דעתו, סיפרתי לו מה הייתה בשיחה שאמרו לי להיות די ג'יי צבאי ושנראה לי שזה סתם ושבטח ישימו אותי במערכות קשר, הוא עצר אותי ושאל "הוא אמר לך די ג'יי צבאי? התכוון למוסיקה ואירועים ומסיבות?" עניתי שכן וישר קיבלתי צעקות "תרוץ אליו עכשיו ותגיד לו שאתה מסכים לפניי שהוא יתחרט עליך"

הלכתי לקצין המיון, אמרתי לו שאני מסכים – הוא כמובן לא נשאר חייב ואמר לי טוב אנחנו נראה מה נעשה איתך אתה לא הדי ג'יי היחיד שבטירונות.

בינתיים סיימנו את הטירונות, עלינו על א' קיבלנו מכתבי הצבה ואצלי היה כתוב להתייצב בבניין חיל האוויר בקריה בתפקיד "די ג'יי"

בשלישות כמעט וסובבו אותי בחזרה לבקו"ם – אמרו לי שלא מוצאים תפקיד כזה במערכת ושזה בטח איזה קורס טכני של מטוסים והתבלבלתי, התעקשתי קצת שהקצין מיון הבטיח לי שזה די ג'יי צבאי ולהגיע לקריה, בסופו של דבר אחריי כמה שיחות וטלפונים שהתקשרו מהשלישות לברר מי זה הטירון הזה ועל מה הוא מדבר התברר שזה בסדר ושלחו אותי לאגף התרבות והאירועים.

עם איזה ציוד תיקלטת במסיבות של הצבא?

כשהתמיינתי לתפקיד עדיין לא היה ציוד כלשהו של די ג'יי ששייך לצבא, לקח בערך חודשיים וחצי לגייס תקציב לעניין הזה והשלמנו אותו על ידי תרומות.

גירדנו בקושי את התקציב הבסיסי ובסופו של דבר הוחלט להשקיע בדברים החשובים ושאת ההשלמות הקטנות אני כבר אשלים מהציוד האישי שלי.

רכשנו קונטרולר די ג'יי של פיוניר וציוד תאורה בסיסי מפאנקי די ג'יי בתל אביב עם קייס נייד.

מחשב נייד חזק של אסוס מחברת אור פי סי.

בלהקת חיל האוויר כבר היה קיים ציוד ההגברה, מאריכי חשמל, כבלים וסטנדים.

ואני השלמתי אוזניות, מתאמים מיוחדים, סטנד ללפטופ כונן קשיח חיצוני ולפעמים גם הגברה.

למה לא הלכת לשירות קרבי? או לשירות משמעותי יותר?

קיבלתי פרופיל 45, ככה שקרבי או כל דבר שמתקרב לזה בכלל לא התאים לפרופיל שלי, מה שכן – אני מלא בהערכה לאלו שכן היו ואלה שעכשיו קרביים. כל חברי הילדות שלי הלכו לשירות קרבי.

לגבי שירות משמעותי יותר, בסופו של דבר בתפקידי – חסכתי מאות אלפי שקלים בשנה לחייל האוויר. הרי יש עשרות בסיסים ויחידות בצבא, בכל אחד מהם ניגנתי לפחות פעם בשנה, לבסיסים הגדולים הייתי מגיע כל סוף תקופה כמעט שזה בערך כל שלושה ארבעה חודשים.

בערך בשנה עשיתי כ 60-70 אירועים צבאיים, ובחישוב פשוט בעלות של 4000 ש"ח לאירוע צבאי על ידי חברה חיצונית מדובר על 280 אלף ש"ח בשנה.

גם כחייל חובה בתפקיד – עשיתי הכל בדגש על הכל כדי לתת תחושה שמדובר כאן במשהו מקצועי.

דאגתי לתאם עם היחידה שאליה אני מגיע את הציוד הנדרש, התנאים והבטיחות לקיום האירוע, תיאום הצד הטכני וייעוץ בהפקת האירועים הצבאיים, כמובן שהייתי שותף לכל נושא המוסיקה ופעלתי ממש כמו מקצוען חיצוני שמגיע לתת שירות

והתוצאות היו בהתאם, היה ביקוש מטורף, בפורים לדוגמא כדי שנוכל לעמוד בעומס העבודה והמרחקים טסתי בטיסות הובלה מבסיס לבסיס, ביום אחד הספקתי להופיע ב 2 בסיסים מרוחקים בדרום (חצרים ונבטים), ובערב כבר לנגן במסיבת פורים לחיילים בצפון (רמת דוד).

החיילים זרמו במסיבות הצבאיות בלי אלכוהול?

מה זה זרמו, היו פעמים שהמסיבה נגמרה כשרס"ר לקח מיקרופון וסיים את האירוע.

החיילים האלו עובדים קשה יום יום, וכשפתאום מביאים להם די ג'יי ועושים מסיבה הם מגיעים ומצביעים ברגליים. אפשר להשוות את זה לתקופת השיא של הלהקות הצבאיות בצה"ל – זה פשוט הסטייל החדש.

ואם כבר מדברים על להקות צבאיות – היו לפעמים הופעות שהתקיימו עם נגנים מהלהקה שהשתלבו לייב און די ג'יי, כינור תופים גיטרה חשמלית ועוד

איך אנשים הגיבו לתפקיד שלך?

תמיד היה מצחיק לראות את התגובות של אנשים כששאלו אותי מה אני עושה בצבא, הרבה פעמים זה הגיע עם צחוק כזה של "אשכרה יש תפקיד כזה".

אבל עם מעט הסבר הגיוני זה כבר הסתדר להם בראש, במקום לוותר על אירועי תרבות בגלל קיצוצים בתקציב מצאו פתרון מצוין בתקן בודד של חייל חובה במשכורת בסיסית.

על חיילים לעומת זאת אני יכול להעיד ש 80% מאלו שדיברו איתי על התפקיד שאלו "נו ואתה לא צריך עוזר?" והשאלה שמיד אחרכך הגיעה כמעט תמיד, "מה היציאות שלך? אתה עושה 1 ל30?" זה כאילו היה התסריט הקבוע, את כולם עניין לשמוע אם זה באמת נכון – שכמובן זה לא. אבל תמיד רצו שמועות סביב העניין הזה של די ג'יי צבאי, קוסם צבאי וזמרים מפורסמים בצבא, לפחות על מה שאני יודע ועל התפקיד שלי, לא שמעתי על מישהו שמוגדר באופן רשמי שהיציאות שלו הן 1 ל 30.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *